תביעה נגד מעסיק במקרה של נזקי רכוש

בתחום הרחב של נזקי רכוש בישראל, קיימת התייחסות בחוק למקרים בהם נוצרו נזקים על ידי או תחת אחריות של ישויות כאלו ואחרות, בין אם מדובר על הורים (להם אחריות על מעשי ילדיהם) ועד אחריות המעסיק על פעולות שמבצעים עובדיו במסגרת עבודתם.

במקרים בהם נוצר נזק לרכוש, כשהאחראי לנזק הינו אדם העובד במסגרת מסוימת, יש והאחריות לנזק תהה של המעסיק עצמו. פקודת הנזיקין בישראל משמשת כבסיס רחב לדינים נזיקים שונים, תוך התייחסות לסוגי העוולות שבגינן ניתן לתבוע פיצויים.

תביעה כנגד מעסיק מומלץ לקדם ולבצע באמצעות עורך דין נזקי רכוש לו הניסיון והידע בהגשת תביעות אלו.

מהי אחריות שילוחית של מעסיק?

אחריות שילוחית היא סוג של אחריות שבה אדם אחד עשוי להיות אחראי לנזק שנגרם לאדם אחר, גם אם הוא עצמו לא התרשל, אלא התרשל אדם אחר שהיה כפוף לו.

במקרה של יחסי עובד-מעביד, המעסיק עשוי להיות אחראי לנזק שנגרם לאדם אחר עקב רשלנות של העובד, אם המעסיק הפר את חובותיו כלפי העובד או כלפי הציבור.

החובות המרכזיות של מעסיק כלפי העובד וכלפי צדדים שלישיים הן:

• חובת נקיטת אמצעי זהירות: מעסיק חייב לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי להגן על עובדיו מפני נזק. אמצעי זהירות אלו עשויים לכלול, בין היתר, מתן הכשרה מתאימה לעובדים, אספקת ציוד מגן מתאים, והקפדה על בטיחות במקום העבודה.
• חובת פיקוח: מעסיק חייב לפקח על עבודתם של עובדיו כדי לוודא שהם פועלים בצורה בטוחה.
• חובת מתן הוראות: מעסיק חייב להנחות את עובדיו כיצד לבצע את עבודתם בצורה בטוחה.

אם המעסיק הפר אחת מהחובות המרכזיות הללו, וכתוצאה מכך נגרם נזק לאדם אחר, המעסיק עשוי להיות אחראי לנזק זה.

כיצד פקודת הנזיקין מגדירה מיהו מעסיק ומיהו עובד?

ההגדרה למיהו מעסיק מופעה בסעיף 2 לפקודת הנזיקין, כשמעסיק יכול להיות אדם פרטי ו\או תאגיד, כשלאותו מעסיק שליטה מוחלטת על אופן ביצוע העבודה על ידי צוות העובדים שלו. לצד זאת, העובד מוגדר כאדם שעבודתו נתונה לשליטה ע”י המעביד.

“מעביד” – מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה, ו”עובד” הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור; אולם מי שהוא בשירות של המדינה או של רשות מקומית או של אדם אחר – לא יראוהו כמעביד או כעובד של זולתו באותו שירות;

סעיף 2 לפקודת הנזיקין הינו בלשון יחיד. עם זאת, פסיקות עבר הבהירו כי קיימת אחריות משותפת למספר שולחים (למשל, תאגיד המורכב ממספר אנשים המוגדרים ע”י פקודת הנזיקין כמעסיקים) למול מעשה נזקי של המועסק במסגרתם.

שלושה תנאים מצטברים שצריכים להתקיים בכדי לבסס אחריות למעסיק בגין נזקי רכוש

בסעיף 13 לפקודת הנזיקין מוצגים שלושה תנאים מצטברים, כשהתקיימותם המלאה של כל התנאים מהווה את יכולתו של עורך הדין שלכם לבסס אחריות שילוחית של המעביד בגין נזקי רכוש שנעשו על ידי מי שמועסק אצלו.

חבות מעביד סעיף 13 לפקודת הנזיקין

אולם –

קיום יחסי עובד-מעביד

התנאי המצטבר הראשון מתייחס לקיומם של יחסי עובד-מעביד. נושא יחסי עובד-מעביד הפך לגמיש לאורך השנים במסגרת פסיקות שונות שניתנו בבתי המשפט בישראל. גמישות נושא זה מאפשרת לעורכי הדין מרחב פעולה משמעותי שיכול לעבוד לטובת התובע אותו הם מייצגים ומהווה ביטוי ליכולתו של עורך הדין מנוסה לבסס ולשכנע, במסגרת המשפט, קיום של יחסי עובד-מעביד, במקרים ואלו לא היו נהירים דיו או הועמדו בספק בתחילת המשפט.

בתביעות מעסיק כנגד נזקי רוכש על ידי שלוחו, נקבע כי המבחן לקיום יחסי עובד-מעביד יופעל בהתאם לנסיבות כל מקרה ועל בסיס שיקולי צדק שונים שיש לקחת בחשבון. בנוסף לכך, אימצה פסיקת בית המשפט את מבחן ההשתלבות בתוך מבנה ארגוני – מבחן הבוחן את יחסי העבודה, פיקוח העבודה, צורת תשלום השכר ומהי מידת האוטונומיה של העובד באותה מסגרת.

ביצוע הנזק לרכוש בפועל על ידי העובד

התנאי המצטבר השני לביסוס אחריות שילוחית של מעביד מתייחס לעוולה עצמה שבוצעה על ידי העובד. כאן מתבסס בית המשפט על גישה הדורשת לראות ביצוע של עוולה בפועל על מנת להטיל אחריות על המעביד.

ביצוע הנזק לרכוש בשעות העבודה של העובד

תנאי מצטבר שלישי מדגיש כי על העוולה להיות מבוצעת במהלך עבודתו של המועסק עבור המעסיק שנתבע. למול העובדה כי לכל עובד אצל אדם פרטי ו\או תאגיד מסגרת של שעות עבודה בהן הוא עובד, רק ביצוע של נזק לרכוש שבוצעה במסגרת אותן שעות תהה כזו בה למעסיקו האחריות לכך.

מתי בית המשפט יחמיר באחריות המעסיק לנזקי רכוש?

במסגרת תביעות כנגד מעסיק, שמי מעובדיו גרם לנזק ובו מתקיימים שלושת התנאים המצטברים, בוחן בית המשפט את פעולות והתנהלות המעסיק לפני מקרה הנזק, וזאת בכדי לקבוע את גובה אחריותו.

במקרים בהם ישתכנע בית המשפט כי המעסיק פעל באופן שיש בו להקטין את סיכוי עובדים לביצוע של נזקים לרכוש (למשל, ביצוע הדרכות בטיחות והכשרות מקצועיות העומדות בתקנים הנדרשים), יש ובית המשפט יכיר בכך ובכך חומרת אחריות המעסיק תהה קטנה יותר.

לסיכום, במקרה של נזקי רכוש שנגרמו לצד שלישי על ידי עובד קיימת אחריות שילוחית של המעסיק ואולם, יש לבחון כל מקרה ונסיבותיו.

עו”ד ששי לב, העוסק בתחום דיני הנזיקין יסייע לכם לבחון את המקרה ולתת מענה משפטי למיצוי מלוא הזכויות המשפטיות עלפי הדין.

* אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ומומלץ להתייעץ עם עורך דין. קראו עוד תקנון ותנאי שימוש באתר.