ששי לב | משרד עורכי דין
תשובה מהירה
תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים מוגשת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, המוכר כחוק הפלת"ד. החוק קובע אחריות מוחלטת, ולכן הנפגע אינו נדרש להוכיח אשמה ואף נהג שגרם לתאונה עשוי להיות זכאי. בית המשפט הוא שממנה את המומחה הרפואי, ושכר הטרחה מוגבל בחוק ומדורג לפי שלב הטיפול.
תאונת דרכים מייצרת שני סוגי נזק נפרדים לחלוטין: נזק לרכוש ונזק לגוף. שני המסלולים מתנהלים לפי כללים שונים, מול גורמים שונים, ובלוחות זמנים שונים.
המאמר הזה עוסק במסלול נזקי הגוף. אם הנזק הוא לרכב בלבד, המסלול הרלוונטי מפורט בעורך דין נזקי רכוש לרכב: פיצוי כספי בתאונת דרכים.
המסגרת המשפטית היא חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, המכונה בקיצור חוק הפלת"ד.
החוק יצר הסדר ייחודי שאינו דומה לתביעת נזיקין רגילה, ושלושה מאפיינים מגדירים אותו.
אחריות מוחלטת. הנפגע אינו נדרש להוכיח שהנהג האחר התרשל. די בכך שנגרם נזק גוף בתאונת דרכים, כהגדרתה בחוק, כדי שתקום הזכות לפיצוי.
ייחוד העילה. מי שזכאי לפיצוי לפי החוק אינו יכול לתבוע במקביל בעילת נזיקין רגילה בגין אותה תאונה. המסלול הוא בלעדי, ולכן שאלת סיווג האירוע מכריעה.
מומחה מטעם בית המשפט. בניגוד לתביעה אזרחית רגילה, שבה כל צד מביא חוות דעת משלו, בתביעת פלת"ד בית המשפט הוא שממנה את המומחה הרפואי.
תיבת ערך
שלושת המאפיינים האלה פועלים לטובת הנפגע. אין צורך להוכיח אשמה, אין צורך לממן חוות דעת פרטית לפני הגשה, ושכר הטרחה מוגבל בחוק. זהו ההסדר הידידותי ביותר לנפגע מבין מסלולי נזקי הגוף בדין הישראלי.
זו הנקודה שהכי הרבה נפגעים אינם מודעים לה, ובגללה רבים מוותרים מראש.
בתביעה לפי חוק הפלת"ד אין רלוונטיות לשאלה מי אשם בתאונה. נפגע שנסע ברכב, הולך רגל שנפגע מרכב, ואפילו נהג שגרם לתאונה בעצמו, כולם עשויים להיות זכאים לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו להם.
המשמעות המעשית חדה: אל תוותרו על בדיקת זכאות רק משום שנאמר לכם שהאשמה עליכם. שאלת האשמה מכריעה במסלול נזקי הרכוש, ופירוט עליה בתאונת דרכים: מי אשם בתאונה, אך במסלול נזקי הגוף היא אינה חוסמת את הזכות.
זה גם ההבדל המרכזי מול תביעה על נזקי רכוש, שבה ההתמודדות היא על חלוקת אחריות, ולעיתים נדרשת חקירת תאונת דרכים לביסוס גרסה.
לא כל אירוע בכביש הוא "תאונת דרכים" במובן החוק, וזו נקודת הפתיחה שחייבים לברר.
בתאונה שאין בה מעורבות של רכב מנועי, למשל התנגשות בין הולך רגל לרוכב אופניים, לא ניתן להגיש תביעה לפי חוק הפלת"ד.
זה אינו אומר שאין עילה. במקרים כאלה ניתן להגיש תביעת נזיקין רגילה, המבוססת על פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. ההבדל מהותי ומשנה את כל אופן ניהול התיק.
| מסלול פלת"ד | מסלול פקודת הנזיקין | |
|---|---|---|
| הוכחת אשמה | לא נדרשת | נדרשת, וזהו לב התיק |
| חוות דעת רפואית | מומחה מטעם בית המשפט | כל צד מגיש חוות דעת מטעמו |
| שכר טרחה | מוגבל בחוק | נקבע בהסכם |
| הגורם המשלם | מבטחת החובה או קרנית | המזיק או מבטחו |
| תנאי סף | מעורבות רכב מנועי | קיום עוולה נזיקית |
תיבת אזהרה
הסיווג נקבע בתחילת הדרך ומשפיע על הכול, מהראיות שיש לאסוף ועד לזהות הנתבע. טעות בסיווג עלולה להוביל להגשה במסלול הלא נכון ולאיבוד זמן יקר. זו הבדיקה הראשונה שיש לעשות, לפני כל פעולה אחרת.
התשובה תלויה במצב הביטוחי בעת התאונה, ולא בזהות האשם.
| המצב | הגורם המשלם |
|---|---|
| לרכב הייתה פוליסת ביטוח חובה תקפה | חברת הביטוח של הרכב |
| הנהג היה ללא ביטוח חובה | קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים |
| הרכב הפוגע נמלט ולא זוהה | קרנית |
| התאונה אירעה גם בדרך לעבודה או ממנה | המוסד לביטוח לאומי, לצד ההליך האזרחי |
ביטוח חובה אינו מגן על הרכב אלא על הגוף. זהו הביטוח היחיד שהחוק מחייב, והוא מכסה נזקי גוף בלבד. נהיגה בלעדיו היא עבירה פלילית, ופירוט בנהיגה ללא ביטוח חובה: מה הקנס והאם זו עבירה פלילית.
נפגע בתאונה שבה הנהג הפוגע לא היה מבוטח אינו נותר בלי מענה. פירוט על ההתנהלות במצב כזה בתאונת דרכים ללא ביטוח חובה ומקיף.
הפיצוי אינו סכום אחד אלא סכום של רכיבים נפרדים, שכל אחד מהם נבחן ומוכח בנפרד.
כאב וסבל. רכיב שאינו כלכלי, המחושב בתביעות פלת"ד לפי נוסחה הקבועה בדין ומבוסס בעיקר על שיעור הנכות ועל ימי האשפוז.
הפסד השתכרות בעבר. אובדן הכנסה בפועל מיום התאונה ועד למועד ההכרעה. מוכח בתלושי שכר, אישורי מחלה ודוחות הכנסה.
הפסד כושר השתכרות לעתיד. לרוב הרכיב הגדול ביותר בתיקים משמעותיים. נגזר מהנכות התפקודית, מגיל הנפגע ומאופי עיסוקו.
עזרת הזולת. עזרה שנדרשה בפועל, בין אם בשכר ובין אם מבני משפחה, וכן עזרה שתידרש בעתיד.
הוצאות רפואיות וניידות. טיפולים, תרופות, אביזרים, נסיעות והתאמות שנדרשו בשל הפגיעה.
חשוב לדעת: תגמולים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותה תאונה מנוכים מהפיצוי כדי למנוע כפל. לכן ניהול מקביל של שני ההליכים דורש תיאום.
לצפייה במקרים ובסדרי גודל של פיצויים, ראו דוגמאות לפיצויים בתאונות דרכים לפי חוק הפלת"ד.
זו ההבחנה שהכי הרבה נפגעים מתקשים בה, והיא זו שקובעת את גובה הפיצוי.
נכות רפואית היא שיעור באחוזים שקובע המומחה הרפואי, ומבטא את הפגיעה בגוף.
נכות תפקודית היא מידת ההשפעה של אותה פגיעה על היכולת לעבוד ולתפקד בפועל.
השתיים אינן זהות, ולעיתים רחוקות זו מזו. פגיעה בכף היד באחוז נכות רפואית נמוך עשויה להיות הרסנית עבור מי שעובד בעבודת כפיים, וזניחה עבור מי שעובד בישיבה. הפיצוי על הפסד כושר השתכרות נגזר מהתפקודית, לא מהרפואית.
המשמעות המעשית: תיעוד של אופי העבודה, הדרישות הפיזיות שלה, וההשפעה בפועל על הביצוע, חשוב לא פחות מהמסמכים הרפואיים עצמם.
רבים נרתעים מהגשת תביעה בשל ההנחה שיידרשו לממן חוות דעת רפואיות יקרות, לעיתים מכמה מומחים, בעלות של עשרות אלפי שקלים, וכל זאת בלי כל ערובה להצלחה.
בתביעת פלת"ד ההנחה הזו אינה נכונה. אין צורך לצרף לכתב התביעה חוות דעת פרטית. במקומה, בית המשפט ממנה מומחה רפואי, בהתאם למסמכים הרפואיים שהעבירו התובע ובא כוחו.
וכאן נמצאת נקודת המפתח. מינוי המומחה נעשה על סמך המסמכים שהוגשו, ולכן איכות התיק הרפואי ואופן הצגתו קובעים במידה רבה את התוצאה. תיק שהוצג באופן חלקי עלול להוביל למינוי בתחום התמחות שאינו מכסה את מלוא הפגיעה.
הטעות היקרה
להסתפק במסמכים שנצברו מעצמם. מסמך רפואי סמוך לתאונה, תיעוד רציף של הטיפולים, ותיאור מדויק של התלונות מרגע הפגיעה, הם מה שמבסס את הקשר בין התאונה לנזק. פער בתיעוד, ובמיוחד תקופה ארוכה בלי פנייה לטיפול, הוא הטענה הראשונה שתועלה נגד התיק.
יתרון נוסף העומד לנפגעי תאונות דרכים הוא שהחוק מגביל את שכר הטרחה בתביעות פלת"ד, והוא הנמוך ביותר מבין תביעות נזקי הגוף.
| השלב שבו נפסקו תגמולי הפיצויים | אחוז שכר טרחת עו"ד בפלת"ד |
|---|---|
| הושגה פשרה מחוץ לבית המשפט ובטרם הגשת תביעה | 8% |
| הושגה פשרה לאחר הגשת תביעה ובטרם פסק דין | 11% |
| ניתנה החלטת בית המשפט או פסק דין לגבי סכום הפיצוי | 13% |
המשמעות היא שהחשש מעלות הייצוג אינו צריך להיות שיקול בבחינת הזכאות. שיעורי השכר קבועים ואינם נתונים למשא ומתן, וזאת בשונה מתביעות נזקי גוף שאינן פלת"ד. הרחבה על בחירת ייצוג בעורך דין נזקי גוף.
תביעת נזקי גוף כפופה לתקופת התיישנות, וחלוף המועד חוסם את התביעה גם כשהיא מוצדקת לחלוטין.
הכלל הרגיל בדין האזרחי הוא שבע שנים. בקטינים המניין נדחה, ומתחיל להימנות עם הגיעם לגיל 18. קיימים גם מועדי דיווח קצרים בהרבה מול המוסד לביטוח לאומי, וחריגה מהם עלולה לפגוע בזכויות גם כשהתביעה האזרחית עדיין בתוקף.
המסקנה המעשית: אין להמתין להתייצבות המצב הרפואי כדי לברר זכאות. הבירור והתיעוד מתחילים מיד; ההחלטה על עיתוי ההגשה מתקבלת בהמשך.
הנהג שחשב שאין לו זכות. נהג שגרם בעצמו לתאונה והניח שאין לו למי לפנות. במסלול הפלת"ד שאלת האשמה אינה חוסמת את הזכות לפיצוי בגין נזקי גוף, וההנחה שלו הייתה שגויה.
הפער בתיעוד. נפגע שחש בכאבים אך דחה פנייה לטיפול בכמה שבועות. הטענה המרכזית נגדו לא הייתה שהתאונה לא קרתה, אלא שהקשר בין התאונה לפגיעה לא תועד ברצף.
הנכות שלא סיפרה את הסיפור. שיעור נכות רפואית נמוך יחסית, שהתברר כמשמעותי מאוד בשל אופי העבודה הפיזי. ההפרש בין הנכות הרפואית לתפקודית הוא שקבע את הרכיב הגדול בתביעה.
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. הוא מסדיר את הפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים, וקובע אחריות מוחלטת שאינה תלויה באשמה.
במסלול נזקי הגוף לפי חוק הפלת"ד שאלת האשמה אינה רלוונטית לעצם הזכאות. גם נהג שגרם לתאונה עשוי להיות זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.
מסלולים נפרדים לחלוטין. נזקי גוף מתנהלים לפי חוק הפלת"ד ללא הוכחת אשמה, ואילו נזקי רכוש מתנהלים לפי דיני הנזיקין והביטוח, ושם חלוקת האחריות היא לב העניין.
לא לפי חוק הפלת"ד, שכן אין מעורבות של רכב מנועי. במקרה כזה ניתן להגיש תביעת נזיקין רגילה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ושם נדרשת הוכחת אשמה.
כן. קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, נועדה בין היתר למקרים שבהם הרכב הפוגע לא זוהה או שלא היה לו ביטוח חובה תקף.
לא בתביעת פלת"ד. בית המשפט ממנה את המומחה הרפואי על סמך המסמכים שהוגשו, בשונה מתביעת נזיקין רגילה שבה כל צד מגיש חוות דעת מטעמו.
שכר הטרחה מוגבל בחוק ומדורג לפי השלב: 8% בפשרה לפני הגשת תביעה, 11% בפשרה לאחר הגשה ולפני פסק דין, ו-13% כשניתנה החלטה או פסק דין.
נכות רפואית היא שיעור הפגיעה בגוף שקובע המומחה. נכות תפקודית היא מידת ההשפעה על היכולת לעבוד ולתפקד. הפיצוי על הפסד השתכרות נגזר מהתפקודית.
על כאב וסבל, הפסד השתכרות בעבר, הפסד כושר השתכרות לעתיד, עזרת הזולת, והוצאות רפואיות וניידות. כל רכיב נבחן ומוכח בנפרד.
לא פוגע בזכות, אך תגמולים שהתקבלו בגין אותה תאונה מנוכים מהפיצוי כדי למנוע כפל. לכן נדרש תיאום בין שני ההליכים.
הכלל הרגיל הוא שבע שנים, ובקטינים המניין מתחיל מגיל 18. במקביל קיימים מועדי דיווח קצרים בהרבה מול המוסד לביטוח לאומי, ואין להמתין איתם.
לא. חוק הפלת"ד קובע ייחוד עילה, ומי שזכאי לפיצוי לפיו אינו יכול לתבוע במקביל בעילה נזיקית בגין אותה תאונה.
מוקדם ככל האפשר, ובעיקר לפני ריכוז התיק הרפואי לקראת מינוי המומחה. אופן הצגת המסמכים משפיע ישירות על תחום ההתמחות של המומחה שימונה ועל תוצאת הבדיקה.
עורך דין ששי לב עוסק בתביעות ביטוח ובדיני נזיקין, לרבות תביעות נזקי גוף בתאונות דרכים לפי חוק הפלת"ד, תביעות מול חברות ביטוח וקרנית, וליווי נפגעים מול המוסד לביטוח לאומי.
יצירת קשר: 077-444-7050 | lev-lawfirm.com
הערה משפטית: האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו ועל פי הדין החל. אין באמור משום הבטחת תוצאה כלשהי.
לייעוץ משפטי ותיאום פגישה אישית
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
מאמרים נוספים
תחומי עיסוק
עקבו אחרינו
מחפשים עורך דין תאונות דרכים לייצוג משפטי?
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
