אנו נוטים תמיד לחשוב, כי הנהג הפוגע, הוא זה שאשם בהתרחשות התאונה, אבל אין זה כך בחלק מן המקרים. ישנם מקרים שבהם הרשלנות בנהיגה של נהגים תשלול מהם את הזכות לפיצוי, או שהם יקבלו כתב אישם בגלל ביצוע של עבירה פלילית. מדובר על הנחה מוטעית מן השורש, היות וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מאפשר קבלת פיצויים לכל הנפגעים, מבלי הקשר על מי מוטלת האשמה בתאונת הדרכים. יחד עם זאת, יש להבחין בין נזקי רכוש לבין נזקי גוף, מאחר ובתביעת נזקי גוף עפ"י חוק הפלת"ד אין משמעות לזהותו של הנהג האחראי לתאונה ואולם בתביעה נזיקית, עילת התביעה צומחת מתוך האחריות של הנהג הפוגע, זו הסיבה מדוע כדאי לפנות לעורך דין תאונות דרכים, על מנת להתייעץ ולקבל את הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו בשל תאונת הדרכים.
המחוקק מצא לנכון, לתת דגש מיוחד על החובה האנושית המוטלת על נהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים. ראשית מי שיודע שגרם לתאונת דרכים, חייב לעמוד על תוצאותיה. על נהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים להגיש עזרה, אם מדובר בנפגע כתוצאה מתאונה זו. לפי סעיף 62(7) לפקודה יש לאפשר את קביעת הזהות של הנהגים ברכבים שהיו מעורבים בתאונה.ישנם מקרים ידועים לגבי חלוקת אחריות בין נהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים. למשל אם נהג פתח את דלת רכבו, הכוון נתיב הנסיעה, כאשר רכב אחר חלף במקום. במקרה זה, אין וודאות לגבי הזהות של מי שגרם לתאונה. גם בתאונה שנגרמה בעת עקיפת רכב, או בחציית צומת, או בעת יציאה מחניה וכדומה. אם מדובר בתאונת שרשרת שבה מעורבים יותר משני כלי רכב, השאלה היא האם הנהג האשם הוא זה שנהג ברכב הראשון ופשוט עצר בפתאומיות, או הרכב האחרון שפגע ובכך הדף את הרכב שלפניו והוא זה שאחראי לקרות התאונה.
במידה ולא קיימת הסכמה בין הנהגים, יש לפנות לבית משפט, על מנת להוכיח מי האשם בתאונת הדרכים, ע"פ ראיות וטענות שיוצגו בביהמ"ש. לכל ראיה קיים משקל רב, כך שככל שהראיות תיאספנה קרוב למועד התרחשותה של תאונת הדרכים, המשקל שלהן יהיה רב יותר. גם טופס ההודעה שנמסר לחברת הביטוח אם הרכב מבוטח, אשר מראה על פרטי התאונה ואופי ההתרחשות שלה, תמונות שמראות על המיקום של כלי הרכב, מצלמות אבטחה שצילמו את המקום והתאונה ועוד.
כמובן שיש משקל רב גם לעדותם של עדים ניטראליים ועל כן, ככל והיו עדים לתאונה, תדאגו לקחת מהם פרטים מלאים, כדי שבעת הצורך תוכלו לזמן אותם לבית המשפט למתן עדות.
קיימת חובת זהירות לנהגים ומדובר על תקנה 80 (א)לתקנות התעבורה וזו לשונה: " לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך". בתקנה 80(ב) נאמר כך: " לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע." זוהי חובה סטטוטורית שמוטלת על הנהג שמבקש לפתו את דלתו לכוון הכביש. עליו לנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי הדרך. ההגדרה של "עוברי דרך" אינה כוללת הולכי רגל בלבד, כי אם גם נוהגים ברכב. האדם הסביר, אמור בעת פתיחת דלת רכבו, להביט במראה השמאלית של רכבו על מנת להבחין, אם אין רכבים שמתקרבים היות והוא עשוי להפריע לה. על הנהג להביט גם מהחלון השמאלי של רכבו ואז, לפתוח לאט ובזהירות את דלת רכבו.
כאמור, החובה העיקרית הינה על נהג הרכב הפותח את הדלת או מי מהנוסעים ברכב ואולם, ייתכן אף לקבוע חלוקת אחריות במקרים מסוימים בין הנהגים המעורבים בתאונה.
תקנות התעבורה מורות גם לגבי אי שמירת מרחק ועל כך מוזכר בתקנה 49(א) לתקנות התעבורה: "לא ינהג אדם בעקבות רכב אחר, אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי רכב. כאשר מדובר בנסיעה באותו הנתיב, על הנהג לשמור מרווח זמן של שנייה אחת לפחות כדי לעבור במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק בין שני כלי הרכב. למשטרת ישראל קיים ציוד טכני למדידת מרחק בין רכבים בעת הנסיעה ומערכת זו נקראת מרו"ם (מד רווח ומרחק) נהג שעבר על סעיף 49 לתקנות התעבורה ונמצא אשם בעבירת אי שמירת מרחק בין כלי רכב, יהיה צפוי לקנס כספי ע"ס של 250 ₪ ו-4 נקודות תעבורה.
אם מדובר בתאונת דרכים אשר קרתה בצומת מרומזר, אי אפשר לקבוע מראש מי הנהג אשר חשוד בכניסה לצומת באור אדום, כך שלא ניתן יהיה להעמיד לדין את אחד מהנהגים, אלא אם כן קיימת עדות שעל פי אכן אחד הנהגים נכנס לצומת באור אדום. סעיף 64(א) לתקנות התעבורה מורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני צומת, בכוון הנסיעה של הנוהג ברכב. כאשר מתקרבים לצומת וישנם כמה כלי רכב מצדדים שונים, הנהג ייתן את זכות הקדימה לכלי הרכב אשר באים מימין. נוהג ברכב שמתקרב לצומת, או שנמצא כבר בצומת ומעוניין לפנות שמאלה, או לבצע פניית פרסה לשמאל, ייתן את זכות הקדימה לרכב אשר בא מולו ונמצא בצומת או קרוב לה מבלי לגרוע בפסקה (1).
יודגש, כי בין אם מדובר בצומת מתומר או מרומזר, הרי שעל פי הלכת בית משפט העליון, יש חובת זהירות לכל אחד מהנהגים המעורבים בתאונה. לעיתים, גם לנהג החוצה את הצומת במופע אור ירוק בכיוון נסיעתו אשם תורם לגרם התאונה והכל כאמור, בהתאם לראיות שהונחו בפני בית המשפט במסדרת ניהול ההליך המשפטי.
תקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, קובעת כי:
"לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור.
ביהמ"ש העליון בהליך בע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג, קבע כי:
גם נהג העומד לחצות צומת שבכיוון נסיעתו דולק ברמזור אור ירוק מזמן, אינו פוטר מזהירות ומהחובה לוודא כי הצומת פנוי וחופשי בכיוונים המצטלבים ולא נותרו בו כלי רכב שלא הספיקו להשלים חצייתם או שמסיבה כלשהיא אחרת מצויים בו מכשולים והפרעות שאינם מאפשרים לעבור בו בבטחה (תקנות 51, 52 ובעיקר תקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 ע"א 210/60 (שרעבי ואח' נ' מכוויות הדר בע"מ ואח' ו- ערעור שכנגד, פ"ד כ (4) 41): ע"א 553/73 (אליהו נ' חנחן ואח' וערעור שכנגד, פ"ד כט (2) 34: ע"א 12/72 (זיסהולף נ' מדינת ישראל, פ"ד כו (2) 57) ע"א 59/69 (ליפוביץ ואח' נ' יעקובוביץ וערעור שכנגד, פ"ד כג (1) 621).
לאור הפסיקה של בית המשפט העליון, כפי שהוצגה לעיל, המשיתה רשלנות תורמת לנהג אשר נכנס לצומת לא פנוי, או כאשר שלא נתן את ליבו לוודא כי אין בדרכו מכשולים והפרעות שלא יאפשרו לו לעבור בבטחה, גם כשלפניו דולק אור ירוק כדין, חלה על כל נהג להאט, להיזהר, ולבחון שמא הרכב המצוי בצדו מסכן את חציית הצומת, ולא להתפרץ לתוכו כעיוור בעלטה.
סטיה מנתיב נסיעה כאשר הנהג לא היה זהיר, יכולה לגרום לתאונת דרכים. רכב אשר מעוניין לעקוף רכב אחר, או לבצע פנייה שמאלה, חייב לוודא, כי הסטייה בטוחה ואינה מסכנת חיי אדם, או מפריעה לתנועה. על סטייה מנציב תנועה , ניתן ללמוד מסעיף 40 לתקנות התעבורה. כאשר נהג נוסע בכביש שהוא אינו חד סיטרי, והוא מחולק לשלושה או לחמישה נתיבים, אסור לו לנהוג בנתיב מרכזי, כי אם על מנת לעקוף רכב אחר. כמו כן, חל איסור לנהוג בכביש שאינו חד סיטרי ולעבור לנתיב שנמצא משמאל לנתיב המרכזי. אם נתפסת על סטייה מנתיב הנסיעה, מומלץ לפנות לעו"ד תעבורה, על מנת להפחית בעונש או לבטלו.
לסיכום, עניין האחריות לתאונה ומי מהנהגים אחראי לגרימתה הוא נושא מורכב וסבוך ואין תשובה חד משמעית במרבית המקרים, קיימת חלוקת אחריות בין הנהגים המעורבים בתאונה ולכן, עורך דין תאונות דרכים יכול לסייע לכם ולקבל החלטה מושכלת בטרם נקיטת הליכים והגשת תביעה משפטית או דיווח לחברת הביטוח.
מאחר ומדובר בהליך משפטי ואשר קיימות מחלוקות הן לעניין האחריות לתאונה והן לעניין גובה הנזק ושיעורו, ולעיתים אף לעניין החבות של חברת הביטוח (במקרים של אי כיסוי ביטוחי) מומלץ ורצוי להגיש את התביעה ולנהל את ההליך המשפטי על ידי עורך דין נזיקין המתמחה בתאונות דרכים ובתביעות רכוש לרכב ובכך, תהיו בטוחים כי תהיו זכאים למימוש מלוא ההפסדים והפיצויים להם אתם זכאים.
* אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ומומלץ להתייעץ עם עורך דין. קראו עוד בתקנון ותנאי השימוש באתר.
