מדריך · יישוב סכסוכים
לא כל סכסוך צריך להגיע לבית משפט. גישור ובוררות הם שני מסלולים שונים לחלוטין זה מזה, ולכל אחד יתרונות ומחירים. המדריך מסביר מה ההבדל ביניהם, מתי כל אחד מתאים, איך מתנהל ההליך בפועל, ומה לבדוק לפני שמסכימים.
עו״ד ששי לב
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
תשובה מהירה
בגישור צד שלישי נייטרלי מסייע לצדדים להגיע להסכמה, והוא אינו מכריע. בבוררות הבורר שומע את הצדדים ונותן הכרעה מחייבת. שניהם חסויים ומהירים יחסית להליך בבית משפט. ההבדל המכריע הוא מי מחליט בסוף: אתם, או מישהו אחר.

שני המסלולים מכונים לעיתים באותה נשימה, והם שונים מהותית.
מגשר נייטרלי מנהל שיחה בין הצדדים, מברר אינטרסים, ומסייע לנסח פתרון. הוא אינו מכריע ואינו כופה. אם לא הושגה הסכמה, הצדדים חופשיים להמשיך בכל מסלול אחר.
הבורר שומע טענות וראיות ונותן פסק בוררות מחייב. זהו הליך שיפוטי לכל דבר, רק פרטי. אפשרויות ההתערבות בפסק בוררות מצומצמות מאוד.
שניהם חסויים, גמישים במועדים, ומאפשרים לבחור גורם בעל היכרות עם התחום. שניהם גם חוסכים את החשיפה הפומבית של הליך בבית משפט.
◆ מה חשוב לדעת
לא כל סכסוך מתאים, ואלה הסימנים שהוא כן.
ספק ולקוח שממשיכים לעבוד יחד, שותפים, או שכנים באותו בניין. הליך אדוורסרי שורף את מה שנותר.
לעיתים הפער האמיתי אינו בסכום אלא בתחושת חוסר הוגנות. גישור מסוגל לטפל בזה, פסק דין פחות.
כשעלות ההליך מתקרבת לסכום המחלוקת, ההיגיון הכלכלי מצביע על הסדר.
בית משפט פוסק סכום. בגישור אפשר להסכים על לוח תשלומים, על המשך התקשרות, או על סידור שאינו כספי כלל.
כשעיכוב פוגע בפעילות שוטפת, למשל נכס שאינו ניתן לשימוש או פרויקט שנעצר. הליך של שבועות עדיף על הליך של שנים.
כשהתוצאה בבית המשפט קשה לחיזוי, הסדר מתמחר את הסיכון במקום להטיל אותו כולו על צד אחד.
בוררות מתאימה כשצריך הכרעה, אבל לא רוצים את בית המשפט.
היא נפוצה בסכסוכים מקצועיים שבהם ההיכרות עם התחום חשובה.
ניתן לבחור בורר שמכיר את התחום. זה חוסך זמן הסברה ומייצר הכרעה מבוססת יותר.
כשמעורב מידע מסחרי, תמחור או פרטי לקוחות, הליך פומבי הוא מחיר בפני עצמו.
הסכמים מסחריים רבים כוללים סעיף בוררות. כשהוא תקף, זהו המסלול המחייב.
לוח הזמנים נקבע בין הצדדים לבורר, ואינו תלוי ביומן בית המשפט.
● מה לא ממהרים לספר
ההליך גמיש, אך יש לו מבנה מוכר.
שני הצדדים מסכימים לגשת, בוחרים מגשר, וחותמים על הסכם גישור שמסדיר חיסיון ועלויות.
כל צד מציג את עמדתו. המגשר מברר את העובדות ואת מה שחשוב לכל צד מעבר לסכום.
המגשר נפגש עם כל צד בנפרד. מה שנאמר שם חסוי, ואינו מועבר לצד השני בלי רשות.
כשמושגת הסכמה, היא מנוסחת בכתב. אפשר לבקש שתקבל תוקף של פסק דין, וכך היא ניתנת לאכיפה ישירה.
▲ טעות יקרה שעלולה לעלות לכם כסף
סעיף בוררות נחתם לרוב בשלב שבו אין סכסוך, ומתברר דווקא כשיש.
השאלה השנייה ברשימה היא המהותית. בורר שאינו כפוף לדין המהותי רשאי להכריע לפי תחושת צדק. זו תוצאה שונה לחלוטין ממה שרוב הצדדים מדמיינים כשהם חותמים. השאלה השלישית לא פחות חשובה. פסק שאינו מנומק קשה עוד יותר לתקוף, משום שאין בו נקודת אחיזה. שתי השאלות האלה נשאלות פעם אחת, בשלב ניסוח ההסכם, ומלוות אתכם לאורך כל ההתקשרות. שווה להשקיע בהן כמה דקות דווקא כשאין סכסוך באופק.
בוררות דומה להליך בבית משפט, בגרסה מצומצמת וגמישה יותר.
מידת הפורמליות נקבעת בהסכם הבוררות, וזה בדיוק מה שכדאי להסדיר מראש.
לפי ההסכם, או בהסכמה בין הצדדים. כשאין הסכמה, ההסכם צריך לקבוע מנגנון מינוי חלופי.
מסדיר את היקף המחלוקת שנמסרת להכרעה, את סדרי הדין, את החיסיון ואת חלוקת העלויות.
כתבי טענות, גילוי מסמכים ושמיעה. ההיקף גמיש ונקבע לפי מה שהצדדים הסכימו.
הכרעה מחייבת. כשההסכם מחייב הנמקה, הפסק מפרט את הנימוקים. אפשר לבקש שיקבל תוקף של פסק דין.
גם בהליך לא פורמלי, המסמכים הם מה שמקדם את השיחה.
✓ צ׳קליסט: מה לרכז
בתחום שבו עוסק המשרד, יישוב מחוץ לבית המשפט רלוונטי במיוחד בשני מצבים.
בשניהם המחלוקת מקצועית ולא עקרונית, וזה בדיוק המצב שבו הליך מהיר עדיף.
כשהכיסוי אינו שנוי במחלוקת והפער הוא בהיקף הנזק. כאן שתי חוות דעת מקצועיות מול גורם שמכיר את התחום מקצרות הרבה.
נזקי מים ורטיבות בין דירות. הצדדים ימשיכו לגור באותו בניין, ולכן הליך אדוורסרי גובה מחיר שנמשך אחרי שהתיק נסגר.
פירוק מסודר של רכיבי הנזק לפני המפגש. בלי זה המשא ומתן הופך לוויכוח על סכום כולל.
כשהמחלוקת היא על עצם הכיסוי ולא על היקפו, או כשנדרשת הכרעה עקרונית שתשפיע על תיקים נוספים. אז הליך רגיל עדיף.
פנייה לגישור אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות מאליה. כדאי לוודא את המועדים לפני שמתחילים, ולא להניח שההליך מקפיא אותם.
◇ מניסיוננו ביישוב סכסוכים
התיאורים כלליים ואינם מזהים תיק או לקוח. תוצאות בתיק אחד אינן מלמדות על תוצאה בתיק אחר.
שני צדדים עמדו על סכומים שהפער ביניהם היה קטן מעלות ההליך הצפויה. המפגש התמקד בהצגת החישוב הזה לשני הצדדים.
צד גילה שההסכם שחתם עליו כולל סעיף בוררות. הבדיקה התמקדה בנוסח הסעיף ובהיקף המחלוקות שהוא חל עליהן.
הסכמה נוסחה בכלליות ולא פירטה מה היא מסלקת. הבחינה התמקדה בשאלה אילו טענות נותרו פתוחות למרות החתימה.
★ המלצת משרד עו״ד ששי לב
גישור ובוררות אינם אותו דבר. בגישור אתם שומרים על ההחלטה, ובבוררות אתם מוסרים אותה לגורם שלישי בהכרעה שקשה לבטל.
שני המסלולים מתאימים כשהמחלוקת מקצועית, כשהחיסיון חשוב, או כשהיחסים שווים משהו. בשני המקרים, הכנה מסודרת של המסמכים היא מה שקובע אם ההליך יתקדם.
ואם אתם חותמים היום על הסכם שכולל סעיף יישוב סכסוכים, זה הרגע לקרוא אותו. הוא ייקרא שוב רק כשכבר יהיה מאוחר לשנות אותו.
שאלות ותשובות
לחצו על שאלה כדי לפתוח את התשובה.
מגשר מסייע לצדדים להגיע להסכמה ואינו מכריע. בורר שומע את הצדדים ונותן פסק מחייב. בגישור ההחלטה נותרת בידיכם. בבוררות אתם מוסרים אותה לגורם שלישי.
לא. הליך הגישור עצמו אינו כופה תוצאה. רק הסדר שנחתם בסופו מחייב. אם לא הושגה הסכמה, אתם חופשיים להמשיך בכל מסלול אחר, והדברים שנאמרו בגישור חסויים.
העילות לביטול מצומצמות מאוד, והן אינן כוללות טעות בשיקול הדעת של הבורר. זו הסיבה שכדאי לבדוק היטב את סעיף הבוררות לפני שחותמים עליו, ולא אחרי שהתגלע סכסוך.
שכר המגשר משולם בדרך כלל על ידי הצדדים, לרוב בחלוקה שווה, והוא נקבע מראש. לעומת זאת, הליך בבית משפט כרוך באגרה הנגזרת מסכום התביעה. ההשוואה תלויה בהיקף המחלוקת.
כשהסעיף תקף, הצד שכנגד רשאי לבקש עיכוב הליכים והפניה לבוררות. קיימים חריגים, ולכן יש לבחון את נוסח הסעיף ואת היקף המחלוקות שהוא חל עליהן.
הליך הגישור חסוי. ככלל, דברים שנאמרו בו אינם משמשים ראיה בהליך שיבוא אחריו. הסכם הגישור שנחתם בתחילת ההליך מסדיר את היקף החיסיון.
כן. אפשר לפנות לגישור בכל שלב של ההליך, ולעיתים דווקא אחרי גילוי המסמכים, כשהתמונה ברורה לשני הצדדים. בית המשפט אף מעודד זאת בשלבים מסוימים.
הסדר שקיבל תוקף של פסק דין ניתן לאכיפה ישירה. הסדר שנותר כהסכם בלבד מחייב הליך נוסף אם הוא מופר. כדאי לבקש תוקף של פסק דין כשהצדדים מסכימים.
אין חובה, אך יש הבדל מעשי. ההסדר שנחתם מחייב, ולעיתים לצמיתות. ליווי מסייע לוודא שאתם מבינים מה אתם מסלקים, ושההסדר מנוסח כך שלא ייווצר ממנו סכסוך שני.
בדרך כלל כן, משום שלוח הזמנים נקבע בין הצדדים לבורר ואינו תלוי ביומן בית המשפט. מנגד, שכר הבורר משולם על ידי הצדדים, ולכן החיסכון אינו בהכרח כספי.
גישור מחייב הסכמה של שני הצדדים. בהיעדרה, המסלול הוא הליך רגיל. עם זאת, הצעה מתועדת לפנות לגישור היא עצמה נתון שעשוי להישקל בהמשך.
במצבים מסוימים כן, במיוחד כשהמחלוקת היא על היקף הנזק ולא על עצם הכיסוי. כשקיימות שתי חוות דעת מקצועיות, גורם שמכיר את התחום מסוגל לצמצם את הפער מהר יחסית.
פירוק כתוב של הסכום שאתם דורשים, רכיב אחר רכיב, בצירוף האסמכתאות לכל רכיב. בלי זה המפגש הופך לוויכוח על סכום כולל, וזה בדיוק מה שמונע התקדמות.
לרוב מפגש אחד עד שלושה, בפרק זמן של שבועות ולא חודשים. זהו אחד היתרונות המרכזיים שלו. במחלוקות מורכבות שדורשות חוות דעת, לוח הזמנים מתארך בהתאם.
תלוי בהסכם הבוררות. כשההסכם מחייב הנמקה, הפסק מפרט את הנימוקים. כשאינו מחייב, ייתכן פסק ללא נימוק, וזה מקשה עוד יותר על תקיפתו. זו נקודה שכדאי להסדיר מראש.
בהסכמה בין הצדדים. בבוררות, כשאין הסכמה, מופעל מנגנון המינוי שנקבע בהסכם. כשלא נקבע מנגנון כזה, הדבר עלול לעכב את ההליך עוד לפני שהתחיל.
כן. גישור הוא הליך וולונטרי, וכל צד רשאי להפסיקו. זהו הבדל מהותי מבוררות, שבה מרגע שההליך החל ההכרעה תינתן גם אם אחד הצדדים משנה את דעתו.
ברוב המקרים גישור, משום שהצדדים ימשיכו לגור באותו בניין. הליך אדוורסרי גובה מחיר שנמשך הרבה אחרי שהתיק נסגר. יחד עם זאת, כשאין שיתוף פעולה כלל, נדרשת הכרעה.

כותב המאמר
עו״ד ששי לב, בעל רישיון לשכת עורכי הדין בישראל מס׳ 78195, עוסק כעשור בייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח בתביעות נזקי רכוש, נזקי צנרת ומים, נזקי שריפה ותביעות רכב. בוגר תואר שני במשפטים (LL.M) מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ובעל תואר כפול במנהל עסקים. נמנה עם חברי ועדת ביטוח ונזיקין של לשכת עורכי הדין. בעברו ייצג חברות ביטוח, ומכיר את אופן בחינת התביעות מן הצד השני של השולחן.
הבהרה משפטית
האמור במדריך זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו ייעוץ משפטי ואין בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. דיני הגישור והבוררות נקבעים בחקיקה ובתקנות המתעדכנות מעת לעת. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, לפי נוסח ההסכם הספציפי ולפי הדין החל במועד הרלוונטי. יש לאמת כל פרט מול מקור רשמי לפני הסתמכות. אין באמור משום הבטחת תוצאה כלשהי, ואין בפנייה למשרד או בשליחת מסמכים כדי ליצור יחסי עורך דין ולקוח.