ארבע הכרעות השבוע, שתיים מהן בערכאת ערעור, מצטרפות ללקח אחד: תביעת שיבוב נופלת על מה שלא הוכח, ולא על מה שלא קרה. בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בוטל פסק דין שחייב יישוב בנזק שגרם שער הכניסה שלו, משום שהמבטחת לא הוכיחה כלל שהנתבעת היא הגורם האחראי לשער. בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדחה ערעור של חברת הסעות שטענה שרכבה נלקח בלי רשות: חזקת הרשות לא נסתרה, המפתח הושאר עם הקוד צמוד אליו, ועדי המפתח לא זומנו. בראשון לציון נחתכו שני תיקים הפוכים זה לזה — בראשון דחה בית המשפט את עיקר התביעה משום שהתובעת לא קשרה את מוקד הנזק הקדמי לתאונה, ובשני התקבלה התביעה במלואה דווקא משום שהנתבעים לא הביאו חוות דעת נגדית ולא ביקשו לחקור את השמאי.
פסיקה וניתוח
ארבעה פסקי דין
השער נסגר על הרכב — ואיש לא הוכיח של מי השער
בקצרה. ערעור התקבל ופסק הדין בוטל. תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם לרכב משער כניסה ליישוב קרסה לא על עובדות התאונה, שהוכחו, אלא על שאלה מקדמית: המבטחת לא הוכיחה שהנתבעת היא הגורם האחראי לשער.
רקע עובדתי
מכוניתו של מבוטח המשיבה נפגעה משער הכניסה ליישוב גן נר. לטענת המבטחת, השומר בשער הורה למבוטח לעבור, ובעוד הרכב חולף נסגר השער. המשיבה שילמה למבוטח 10,756 ש”ח והגישה תביעת שיבוב. בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת חייב את המערערת בסכום התביעה בניכוי 20% אשם תורם של הנהג.
המחלוקת
האם הוכח שהמערערת היא בעלת השער או המחזיקה בו, ולפיכך האחראית לתפעולו.
טענות הצדדים
המערערת טענה שאין ראיה לזהות בין הוועד המקומי לוועד האגודה, שהאחריות לשער היא של המועצה האזורית או של משרד הביטחון, ושנטל ההוכחה מוטל על המבטחת. המשיבה ביקשה לאשר את פסק הדין, וטענה שהמערערת יכלה להגיש הודעת צד שלישי ולא עשתה כן.
ההכרעה
הערעור התקבל ופסק הדין בוטל. קביעת הערכאה הדיונית על אופן קרות התאונה נשמרה, משום שהיא נשענת על עדויות שנשמעו. אך האחריות לא הוכחה: זהות הוועדים לא הוכחה, והעדים העידו היפוכו של דבר; הבעלות או ההחזקה במקרקעין לא הוכחו; וחזקה אינה יכולה להעביר את נטל ההוכחה.
ההנמקה
בכתב ההגנה נטען מפורשות שהאחריות והשליטה בשער נתונות למועצה האזורית או למשרד הביטחון. משנטענה הטענה, על המבטחת היה להוכיח שהמערערת היא הגורם האחראי, והיא לא עשתה כן. אשר לטענה שהמערערת יכלה להגיש הודעת צד שלישי, נקבע כי אכן היה בידה לבקש זאת, אלא שבכך שלא עשתה כן אין ולא כלום — הנטל להוכיח את זהות האחראי נותר על התובעת.
המשמעות
זהו פסק דין שכדאי להחזיק בכל תיק שיבוב נגד רשות, ועד, אגודה או גוף שאינו הבעלים הרשום. הנקודה המעשית: עובדות התאונה והאחריות לנכס הן שתי הוכחות נפרדות, והתובעת נדרשת לשתיהן. המבטחת כאן הוכיחה את הראשונה במלואה והפסידה על השנייה. ⚠️ שימו לב במיוחד לאמירה על הודעת צד שלישי: העובדה שהנתבע יכול היה לצרף את הגורם הנכון ולא עשה כן אינה מרפאה את כשל ההוכחה של התובעת.
הרכב נסע, הנהג עלום — והמפתח היה עם הקוד צמוד אליו
בקצרה. ערעור נדחה. חברה טענה שרכבה נלקח בלי רשות על ידי אדם שאינו עובד שלה, ולכן אינה אחראית. נקבע שחזקת הרשות לא נסתרה, שהיא חלה גם כשזהות הנהג עלומה, ושהימנעות מזימון עדי המפתח פועלת לחובת החברה.
רקע עובדתי
תאונת דרכים ביום 24.05.18 בבאקה אל-גרביה. רכב המערערת פגע ברכב שבוטח אצל המשיבה. המשיבה שילמה 55,736 ש”ח לפי חוות דעת שמאי ותבעה שיבוב. בערכאה הדיונית, בית משפט השלום בראשון לציון, התקבלה התביעה במלואה ביום 22.03.26.
המחלוקת
האם נסתרה חזקת הרשות, כאשר בעל החברה שהה בחו”ל ולטענתה הרכב נלקח על ידי אדם בשם סרגיי שאינו עובד שלה, לאחר שהופקד אצל עובד.
טענות הצדדים
המערערת טענה שחזקת הרשות הוחלה בסתירה לקביעה שזהות הנהג עלומה, ושהחזקה נועדה למקרים שבהם הנהג ידוע; שצילום דרכון ואישורים מהווים ראיה פוזיטיבית; שגניבת המפתחות מנתקת את הקשר הסיבתי; ושהחיוב החלופי ברשלנות הוא הרחבת חזית. המשיבה טענה שהנטל לסתור את החזקה על בעל הרכב, שלא דווח למשטרה בזמן אמת על גניבה, ושעדי המפתח לא הובאו.
ההכרעה
הערעור נדחה. חזקת הרשות לא נסתרה. צילום הדרכון אינו קושר את אותו אדם לאירוע. הימנעות מזימון עדים מקימה חזקה לחובת המערערת. טענת החריגה מסמכות היא הרחבת חזית, והיא סותרת את כתב ההגנה שבו נטען כי הנהג נהג ברכב ללא כל אישור.
ההנמקה
נקבע כי בנוהג שבעולם אדם נוסע או ברכבו או ברכבו של מישהו אחר שהרשה אותו לכך, ומכאן חזקת הרשות שבסעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה. הנטל לסתור אותה מוטל על בעל הרכב, והוא לא הורם. בערכאה הדיונית נקבעה גם מסקנה חלופית — רשלנות בשמירת המפתחות, שבהם היה הקוד צמוד למפתח — אך הטענה החלופית לא נדונה בערעור משום שהערעור נדחה על הטענה העיקרית.
המשמעות
שני לקחים מעשיים. הראשון: חזקת הרשות אינה דורשת שזהות הנהג תהיה ידועה. הטענה ההפוכה נשמעת הגיונית ונדחתה במפורש — דווקא כשהנהג עלום, הנטל נשאר על בעל הרכב. השני, והוא תפעולי: מפתח שהקוד צמוד אליו עמד כאן כבסיס לטענת רשלנות חלופית. ⚠️ ולמנהל הצי: היעדר דיווח למשטרה בזמן אמת על נטילה ללא רשות שימש כנגד החברה. דיווח מיידי הוא לא פורמליות — הוא הראיה.
חמש בדיקות של השמאי, ומוקד נזק אחד שלא התחבר לתאונה
בקצרה. התביעה התקבלה במיעוטה. אין מחלוקת על אחריות הנהגת ועל עצם התאונה, אך התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח שהנזק בחלק הקדמי-שמאלי נגרם באותו אירוע. מתוך תביעה על 61,636 ש"ח נפסקו 4,450 ש"ח.
רקע עובדתי
תאונה ביום 30.6.2022 בחנייה מוסדרת. רכב המבוטח של הנתבעת פגע ברכב התובעת. הנתבעת שילמה 85,141 ש”ח. שמאי התובעת העריך את הנזק ב-140,574 ש”ח כולל ירידת ערך, ושמאי הנתבעת ב-80,024 ש”ח.
המחלוקת
האם הנזק בחלק הקדמי-שמאלי של הרכב נגרם בתאונה, או שהוא קודם לה. בנוסף, האם יש להפחית את שכר טרחת שמאי התובעת.
טענות הצדדים
התובעת טענה ששמאיה בדק את הרכב חמש פעמים, ששמאי הנתבעת הסתמך על תצלומים ממקור לא ידוע, ושקביעת הנזק הקדמי כקודם נטענה ללא ביסוס. הנתבעת טענה שמוקדי הנזק אינם רצופים ושיש דילוג בין הנזק האחורי לקדמי, והפנתה לעדות הנהגת שלפיה הדלת הקדמית לא ניזוקה ושלא יכלה להגיע לשם.
ההכרעה
התביעה התקבלה במיעוטה. הועדפה מסקנת שמאי הנתבעת, המתיישבת עם עדות הנהגת ועם חלוקת מוקדי הנזק. על שכר הטרחה נקבע שהנתבעת לא חקרה את השמאי על הטרחה ולא הוכיחה חריגה מהמקובל, ולכן לא הופחת.
ההנמקה
המבחן שהפעיל בית המשפט אינו מספר הבדיקות אלא רציפות מוקדי הנזק. פער בין מוקד אחורי למוקד קדמי מחייב הסבר, והוא לא ניתן. חמש בדיקות של השמאי אינן מוכיחות קשר סיבתי. לא הוצגה חוות דעת נפרדת של חוקר תאונות. אשר למומחיותו של שמאי הנתבעת נקבע שעיסוק בחקירת תאונות אינו פוסל את חוות דעתו, אך גם אינו מקנה לה עדיפות אוטומטית.
המשמעות
זהו התיק שצריך לקרוא לפני שמגישים תביעת הפרשים על נזקי רכב. הקו שהכריע הוא רציפות מוקדי הנזק, לא היקף העבודה השמאית. ⚠️ ושימו לב לאסימטריה: התובעת הפסידה 93% מתביעתה על קשר סיבתי שלא הוכח, אך זכתה בשכר טרחת השמאי דווקא משום שהנתבעת לא חקרה אותו עליו. בשני הכיוונים אותו כלל — מי שלא חקר ולא הביא ראיה, מפסיד את הנקודה.
עקיפה מימין למשאית אשפה — ומה קורה כשלא מביאים חוות דעת נגדית
בקצרה. התביעה התקבלה במלואה. האחריות הוטלה על הנהג ומבטחתו לאחר שהועדפה גרסת נהג המשאית, ובעיקר משום שהנתבעים לא הציגו חוות דעת נגדית ולא ביקשו לחקור את השמאי על היקף הנזק.
רקע עובדתי
תאונה בין משאית לאיסוף אשפה של העירייה לבין רכב פרטי, בקטע שבו הנתיב צומצם. לפי חוות דעת השמאי שצורפה, הנזק נאמד ב-19,161 ש”ח כולל שכר שמאי.
המחלוקת
מי מהנהגים סטה מנתיבו. העירייה טענה שרכב הנתבע עקף מימין בעת צמצום נתיב והגיח מהשטח המת; הנתבעים טענו שהמשאית היא שסטתה לנתיבם וניסתה לעקוף משמאל.
טענות הצדדים
העירייה הסתמכה על עדות נהג המשאית ועל תצלום הזירה שצורף לכתב התביעה. הנתבעים הצביעו על הנזק לאורך דופן שמאל ועל מראת הצד הפנימית כמלמדים שהמשאית היא שעקפה.
ההכרעה
התביעה התקבלה במלואה. הועדפה גרסת נהג המשאית. זכות הקדימה הייתה למשאית, והרכב הגיח מהשטח המת. אשר להיקף הנזק — משלא הוגשה חוות דעת נגדית ולא התבקשה חקירת השמאי, נחשבה התובעת כמי שהוכיחה את נזקיה.
ההנמקה
תצלום הזירה שצורף לכתב התביעה הראה שהצמצום היה מימין, עם גדר ארעית ומעקה. הנתבע אישר שנסע בנתיב הימני ביותר עד שהשתלב בשמאלי, ועדותו נמצאה מתחמקת בשאלת מיקום רכבו ביחס לחץ המשורטט בנתיב. מכאן שזכות הקדימה הייתה למשאית.
המשמעות
שני לקחים שמשלימים את התיק הקודם. הראשון ראייתי: תצלום זירה שצורף לכתב התביעה הוא שהכריע את שאלת מיקום הצמצום. השני דיוני, והוא החשוב: נתבע שאינו מגיש חוות דעת נגדית ואינו מבקש לחקור את השמאי מוותר למעשה על המחלוקת בהיקף הנזק. זו אותה נקודה שהפילה את התובעת בתיק פז, רק מהצד ההפוך של המתרס.
בינה מלאכותית בביטוח ובמשפט
שלושה עדכונים
בית משפט פדרלי התיר גילוי מסמכים על האופן שבו פעל כלי ה-AI שדחה תביעות
התובעים ביקשו שבע קטגוריות של מסמכים, ובהן נהלי הטיפול, פיתוח הכלי ואופן השימוש בו, נתונים עסקיים, חקירות פנימיות וממשלתיות, תמריצים לעובדים, הפיקוח על השימוש ב-AI, ופרטי העובדים שהוציאו את ההודעות. בית המשפט נענה לחלק מהבקשות במלואן, צמצם אחרות ודחה שתיים.
הניסוח שמסכם את ההיגיון: התובעים זכאים לגילוי מסמכים על אופן פעולתו של הכלי, ובכלל זה אם הוא תוכנן להחליף את שיקול הדעת הרפואי.
ההחלטה ניתנה במרץ 2026 ועניינה גילוי בלבד, לא הכרעה לגופו של עניין.
המשמעות
הערך כאן אינו בתוצאה אלא בשאלה שהותרה לבירור. ברגע שבית משפט מתיר לברר כיצד פעל הכלי והאם הוא נועד להחליף שיקול דעת אנושי, נוצר מסלול ראייתי חדש. המקבילה הישראלית ברורה: מבוטח שקיבל החלטה שהתקבלה בסיוע מערכת אוטומטית יכול לבקש את תיעוד ההחלטה ואת כללי ההפעלה — וזו אותה דרישה שעלתה בפסיקה הישראלית בעניין שחזור תחשיב קיזוז.
כלי הערכה רגולטורי ל-AI של מבטחות — פיילוט ב-12 מדינות, והכרעה על הרחבה החודש
הכלי בוחן ארבעה תחומים: היקף השימוש של המבטחת ב-AI, אופן הממשל הפנימי של המערכות, פירוט על מערכות שהרגולטור מסווג כבעלות סיכון גבוה, ומידע על הנתונים שהמערכות נשענות עליהם. נאמר כי העדיפות תינתן למערכות שעלולות לפגוע בצרכן, ושפחות תשומת לב תופנה לאוטומציה של עורף.
הרחבה ארצית נקבעה כיעד לכינוס הסתיו של האיגוד בנובמבר 2026 — כלומר החודש.
⚠️ דיווחים מקצועיים תיארו את הבחינה כנוגעת לספי אובדן גמור ולתמחור חלפים. ארבעת התחומים שהכלי עצמו מכסה אינם מזכירים זאת, ולכן יש לראות בתיאור הזה פרשנות עיתונאית ולא את היקף הכלי.
המשמעות
המסר הרגולטורי החוזר הוא שהדין הקיים חל בין אם ההחלטה התקבלה בידי אדם, באמצעות אלגוריתם או באמצעות ספק חיצוני, ושהמבטחת נושאת באחריות מלאה גם למערכות שרכשה מצד שלישי. זו נקודה שראוי להחזיק מול כל טענה של מבטחת ישראלית שההחלטה התקבלה במערכת ספק.
מבטחת אמריקאית גדולה מכריזה על סוכן AI אישי ללקוח — ועל הרגולציה תחשוב בדרך
לפי הדיווח, הסוכן אמור לבצע עבור הלקוח פעולות ולספק הקשר על צורכי הכיסוי שלו, והוא יישען על סביבת ה-AI הקיימת של החברה ויעבוד מול סוכנים אישיים אחרים.
המשפט שראוי לשים לב אליו הוא של המנכ”ל עצמו: החברה תברר תוך כדי תנועה מה לעשות בנוגע לרגולטורים, לפרטיות ולאבטחת סייבר.
המשמעות
ההצהרה הזו היא תמונת מצב של הענף: המוצר קודם, ההסדרה אחר כך. למי שמייעץ למבטחת או לסוכנות בישראל, זו בדיוק נקודת החשיפה — כלי שמבצע פעולות בשם הלקוח מעורר שאלות של שליחות, של חובת גילוי ושל אחריות מקצועית, והן אינן נפתרות בדיעבד.
משפט וביטוח בעולם
שלושה עדכונים
צפון קרוליינה: המחאת תגמולים לקבלן אחרי אירוע הביטוח — התביעה הוחזרה לדיון
בערעור הופרדו שני מסלולים. דחיית העילות הנזיקיות, ובהן חוסר תום לב, אושרה — הדין בצפון קרוליינה אוסר המחאת עילות נזיקיות, והקבלן אף זנח את הסוגיה. אך תביעות החוזה והסעד ההצהרתי הוחזרו לדיון.
הפוליסות אסרו המחאת תגמולים לאחר אירוע הביטוח אלא אם שמאי מוסמך בדק את הנזק או שהמבטחת הסכימה. נקבע שהשאלה אם התנאים התקיימו היא שאלה עובדתית, ושהסעד של המבטחות היה בקשה לפירוט נוסף ולא סילוק על הסף. עוד נקבע שפערים בהמחאות הכתובות, כגון מספר תביעה ריק, ניתנים להשלמה בראיות אחרות.
המשמעות
זו אותה שאלה שעולה בישראל בכל פעם שמבטחת טוענת שמאחורי התביעה עומד המוסך או הקבלן ולא המבוטח. ההבחנה שנעשתה כאן שימושית: עילה חוזית ניתנת להמחאה, עילה נזיקית אינה ניתנת. ⚠️ ושימו לב לקביעה הדיונית — תנאי בפוליסה שמגביל המחאה אינו עילה לסילוק על הסף, אלא שאלה עובדתית שיש לברר.
ביטוח סיכוני מלחמה נפתח לעסקים ולבתים במדינות הבלטיות
הנתונים: חברת Sunly ביטחה חוות שמש ועשרות מתקנים גדולים נוספים בארבע המדינות בהיקף של 600 מיליון אירו מפני גלישה של המלחמה באוקראינה. המבטחת הליטאית Lietuvos Draudimas חתמה על למעלה ממאה חוזים עם עסקים מאז מאי. חברת התקשורת Telia ביטחה תשתית, ובכללה מרכזי נתונים, בהיקף של עד 50 מיליון אירו. Seesam מציעה כיסוי סיכוני מלחמה מתחילת יולי, ועד ספטמבר נרשמו אצלה פי שלושה לקוחות מגורים חדשים לעומת אוגוסט. Swedbank הרחיבה אוטומטית את הכיסוי לבתים בשלוש מדינות כך שיכלול מלחמה וסכסוך פוליטי, אך בתחילה לשישה חודשים בלבד.
גם סף החיתום זז: הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח מציין שעד לאחרונה הסטנדרט דרש שהנכס המבוטח יהיה במרחק של 100 קילומטרים לפחות מקו החזית, והוא הצליח להוריד זאת למחצית.
המשמעות
הערך לקורא הישראלי אינו בשוק הבלטי אלא בשאלה שמאחוריו. הכתבה מזכירה שבחודש יולי קבע בית המשפט העליון באנגליה שמבטחות אינן חבות בנזקי פיצוץ צינור נורד סטרים משנת 2022, משום שהוא תוצאה של מלחמה ולכן מוחרג. ⚠️ זו אותה שאלה בדיוק שעולה כאן בכל אירוע ביטחוני: היכן עובר הגבול בין נזק מוחרג לנזק מכוסה, ומי נושא בנטל להראות שהאירוע נופל לחריג.
תת-גבול לאירוע כופר לא הגביל את הכיסוי לסחיטה סייברית
בית המשפט קבע שהנספח אינו מגביל את הכיסוי לפי פרק הסחיטה הסייברית. הנימוקים: הנספח נוסח כחל אך ורק ביחס לכיסוי שהוא עצמו מעניק, והוא לא ציין אילו פרקי כיסוי הוא משנה; הוא שובץ תחת פרק גבולות הביטוח, שאינו מעניק כיסוי; נספחים אחרים של אותה מבטחת כן ציינו במפורש אילו פרקים הם משנים; והמבטחת עצמה הכירה בקיומם של ארבעה פרקי כיסוי נפרדים, ובהם סחיטה סייברית. נדחתה גם הטענה שאירוע כופר הוא תת-קטגוריה של איום סחיטה, משום שההגדרה מונה את שניהם כקטגוריות נפרדות.
ההחלטה פורסמה בפברואר 2026, וההליך נמשך לאחריה בשאלת חוסר תום הלב.
המשמעות
זהו שיעור בניסוח, והוא רלוונטי לכל פוליסת סייבר לעסק בישראל. תת-גבול שאינו אומר במפורש על איזה פרק כיסוי הוא חל — לא בהכרח יחול עליו. ⚠️ ובמיוחד: שיבוץ נספח תחת פרק הגבולות, שאינו מעניק כיסוי מלכתחילה, פעל נגד המבטחת. כשבוחנים פוליסת סייבר לעסק, שווה לבדוק בדיוק את זה — האם כל תת-גבול מצביע על פרק הכיסוי שלו.
קיבלתם מכתב דחייה או תשלום חלקי?
הפסיקה השבוע מלמדת שוב: הנימוק שנרשם בשלב הדחייה הוא זה שיעמוד לדיון. בדיקה מוקדמת של המכתב ושל שרשרת הראיות משנה את מאזן הכוחות מול המבטחת.
